עוצרים את ההרעבה בעזה.
מחזירים את החטופים.
זה הזמן להודיע לחברי הקבינט הבטחוני שאנחנו לא מוכנות לאבד את האנושיות שלנו. שלחו מכתב עכשיו >>
אנו זועמות ומוכות אימה מהטבח בשבעה באוקטובר, אבל גם למלחמה יש קווים אדומים. ההרעבה של תושבי רצועת עזה, שהיא גם תולדה של מדיניות ישראלית, מסכנת מעל שני מיליון בני אדם – נשים וגברים, ילדים, תינוקות וקשישים. רובו המכריע לא קשור למאורעות ה-7 באוקטובר. המחנה הפרו-אנושי, בהובלת אמנסטי ישראל ובשיתוף עם ארגונים נוספים, קורא לעצור את ההרעבה בעזה, ולפעול לעסקת חטופים עכשיו.
מהו המצב בעזה כרגע?
677 אלף איש, שליש מתושבי רצועת עזה הגיעו לרעב ברמה 5, שהיא הדרגה הגבוהה ביותר של חוסר ביטחון תזונתי, על פי מדד הביטחון התזונתי IPC של האו"ם. מדובר ברמה הגבוה ביותר של רעב שאי פעם נמדדה על ידי הארגון. מעל ל-23 ילדים מתו לאחרונה מתת-תזונה, מחסור בשתיה ומחלות נלוות. אמהות מוותרות על הארוחה היומית ומאכילות את התינוקות במזון-בהמות כדי שישרדו, ולמאות אלפים אחרים ברצועת עזה הבטן נדבקת לגב. מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, יהודי שנחשב לאוהד ישראל, קבע שמאה אחוז מאוכלוסיית עזה מורעבים ברמות שונות, תופעה שלא נתקלו בה גם בסודן.
אל תתבלבלו מהדיווחים התקשורתיים על שפע של סיוע הומניטרי ומזון שנכנס לעזה. במשך חודשים היו מגבלות שונות מצד ישראל על כניסת סיוע לרצועה, ולכן המחסור הוא אדיר והכמויות "הרגילות" פשוט לא מספיקות. לאחר שישראל מיגרה את ממשל החמאס ופעלה להחליש את אונר"א, היא לא לקחה אחריות על האוכלוסייה האזרחית כמתחייב מדיני הכיבוש. בהיעדר מנגנון ניהול אזרחי ברצועה, חלוקת המזון איננה אפקטיבית. לראיה, בצפון הרצועה, שם ישראל ביססה את שליטתה, הרעב חמור אף יותר. חוליות של חמושים, או אנשים נואשים שרעבים ללחם, משתלטים על משאיות סיוע, אוגרים מזון וסוחרים בו בשוק השחור.
המצב החמור הזה כמעט לא מצוין בכלי התקשורת הישראלים. אין זה פלא שהציבור משוכנע שהכעס על ישראל בעולם נובע ממניעים לא ענייניים. אסור לתת לרגשות הנקם, לכעס ולהלם לעוור אותנו. הרוב המכריע בעזה, מעל שני מליון בני אדם ברצועה – נשים, גברים, ילדים ותינוקות (המהווים לפחות 40% מהאוכלוסיה), וקשישים – חף מפשע ולא קשור לביצוע הטבח בשבעה באוקטובר. לפי החוק הבינלאומי אין לפגוע במי שלא מעורב בלחימה. בציבור הישראלי יש גם הסבורים שראוי לא להכניס סיוע לתושבי הרצועה כל עוד החטופים לא משוחררים. מעבר לכך שענישה קולקטיבית היא רעיון פסול מוסרית ומנוגד לחוק הבינלאומי, הרעבה לא שחררה איש עד כה. להיפך, היא פוגעת גם בישראלים שנחטפו בעזה ועלולה להביא לפגיעה חמורה בבריאותם ואף למותם.
"הרעבת אוכלוסייה במלחמה היא פשע מלחמה לכל דבר ועלינו לומר זו בקול רם", כתבה יעל גרמן (יש עתיד), דבריה צריכים לצלצל באוזנינו, גם אם מעט אחר כך חטפה פיק ברכיים. הילדים הרעבים בעזה לא יכולים לחכות שבועות להקמת רציף, הצנחת אוכל לא מספיקה לאוכלוסיה עצומה כזו. יש לפתוח את כל המעברים ולהגדיל את מספר משאיות מזון ותרופות מישראל. האסון ההומניטרי והזוועה בעזה הם אירוע חסר תקדים שקורה כרגע ועלינו להישיר אליו מבט. הכתובת על הקיר.